הנבטה
השיגעון של הנבטה נכנס לחיי בזכות הלימודים במרכז לרפואת הרמב"ם. מסתבר שקטנייה מונבטת משפרת באופן סופר משמעותי את הספיגה של המינרלים וגם מגדילה במאות אחוזים את כמות הויטמינים ונוגדי החמצון.
כמעט כל עשרה ימים אני משרה, מנביטה ומקפיאה בשקית זיפ לוק.
מכיוון שחודש לפני כן ארי קיבל משימת הנבטה של שעועית מבית ספר וההתלהבות הייתה גדולה החלטתי לשלב אותם גם בזה, להסביר מה עושים ולמה- ולהציץ כל יום עד שצצים נבטים חמודים.
מה צריך:
כוס של קטניות שבוחרים: חומוס, שעועית, עדשים ירוקות, שעועית מש ועוד.
קערות גדולות
מסננת צפופה
מגבות (רצוי כהות).
איך מנביטים?
השרייה:
שוטפים את הקטניות היטב. מכניסים לקערה מלאת מים נקיים ומשאירים ללילה במים.
לשים לב שזרעים וקטניות עדינות כמו: מש, עדשים, קינואה, כוסמת ירוקה- כדאי להשרות לילה.
קטניות קשות כמו : חומוס, אפונה שלמה,שעועית- מומלץ להשרות 24 שעות.
הנבטה:
כדי לנבוט, הקטניות צריכות לבמקום חשוך ולח – לכן מנסים לייצר להם תנאים דומים למתחת לאדמה:
מעבירים את הקטניות למסננת ומניחים מתחת קערה שתאגור נוזלים. מכסים במגבת.
פעמיים ביום משקים במים, מחזירים את המסננת מעל הקערה ומכסים במגבת נקייה.
קטניות עדינות: תוך יום כבר תראו נבטים.
קטניות קשות: לוקח להן כמה ימים.
ילדים:
נותנים להם לעשות הכל! שטיפה, השרייה, השקייה.
מסבירים להם שאנחנו מכסים ושומרים עליהם לחים כי אנחנו יוצרים סביבה כמו אדמה במטבח שלנו
נותנים להם להציץ כל יום, לארוז בשקיות עם מדבקות וגם להחליט מה נכין מזה.
